רצף ענייני בפרשת תולדות המתחייב אמור להיות כך:
פרשת תולדות פרק כז
לד) וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת יְהוּדִ֔ית בַּת בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי
לה) וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה .....
מו) וַתֹּ֤אמֶר רִבְקָה֙ אֶל יִצְחָ֔ק קַ֣צְתִּי בְחַיַּ֔י מִפְּנֵ֖י בְּנ֣וֹת חֵ֑ת אִם לֹקֵ֣חַ יַ֠עֲקֹב אִשָּׁ֨ה מִבְּנֽוֹת חֵ֤ת כָּאֵ֙לֶּה֙ מִבְּנ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לָ֥מָּה לִּ֖י חַיִּֽים
פרק כח א) וַיִּקְרָ֥א יִצְחָ֛ק אֶֽל יַעֲקֹ֖ב וַיְבָ֣רֶךְ אֹת֑וֹ וַיְצַוֵּ֙הוּ֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֹֽא תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן
ב) ק֖וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנ֥וֹת לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמֶּֽךָ
ג) וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים
ד) וְיִֽתֶּן לְךָ֙ אֶת בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם
ה) וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל לָבָ֤ן בֶּן בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו
אלא מתפרץ לתוך רצף זה סיפור מוזר של התחזות יעקב על
מנאת לקבל ברכת אביו במרמה. סיפור מוזר מכל הבחינות – הן בכללותו והן בפרטיו הקטנים
וגם גדולים:
1. מה ערך בברכות אשר הושגו במרמה?
2. יצחק, לפי הסיפור, היה קרוב לעיוורון. גילו בעת הסיפור היה אמור להיות מאה,
כלומר, 80 שנה מחייו, כמעט מחצית, יצחק חי בעיוורון.
3. כאשר רבקה ויעקב מתכננים את המרמה הם לא שוקלים לרגע מה יעשו כאשר התרמית יתגלה.
והוא היה מוכרח להתגלות. הרי כל תכנונם היה בכך שהם מקדימים את עשו. כלומר, מה
שאכן קרה, דהיינו – שעשו בה ומגלה שיעקב הקדימו היה מוכרח להתרחש יותר או פחות
מוקדם. לא היה יכול ליקרו אחרת. אך התוצאה הכרחית זו כאילו תופסת אותם בהפתיע.
מתקבל הרושם כאילו חוץ מלהקדים בקבלת ברכה שום דבר לא עמד מול עיניהם, כאילו אותה
ברכה הייתה שטר אל חוזר.
4. יצחק מבקש למשש את המזדהה כעשו כאילו יצא מהנחה שהוא משוא למרמה. רק אדם אשר
חווה רמיה בעבר ונכבה נוהג כך.
5. כאשר מגיע עשו ומזדהה כעשו תגובתו המידית ובלתי מסופקת של יצחק היא "...בָּ֥א
אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ" כד:לה בו בזמן שאין זה אפשרות
יחידה, כאילו ידע את הפתרון. הלא ייתכן שהראשון הוא אכן עשו והשני הוא המתחזה הביש
מזל?
6. תגובתו של יצחק בהתגלות התרמית " ...וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל
בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה" כז"לג חסרת פשר
7. בין היתר יצחק אומר "...הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כָּל־אֶחָ֗יו
נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים..." (כז:לז) מי הם
אותם "אחיו"? יש רק שניים – עשו ויעקב.
8. כיצד יכלה רבקה לדעת מה עשו חשב בלבו?
...וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי:(מב) וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל ...
9. אומנם מעבר לפדן ארם לפי הסיפור היה רעיון של רבקה לבריחה, אך לא היא מציע אותו
אלא יצחק כאילו נחש מה היא רצתה.
10. כאשר יעקב עוזב כל מה שעשו רואה מול עיניו כמסופר הוא שיצחק ברכו שלח להתחתן
בפדם ארם.
כל זה מביא למסכנה אחד הכרחית – יצחק לא איבד את ראייתו באמצע חייו ויעקב לא קבל ולא נסה לקבל ברכתו במרמה. סיפור זה חלום נבואי של יצחק הבא בעקבות נשואי עשו עם בנות כנען. ה' מוסר ליצחק בחלמו – אתה מסונוור כי צייד בפיך, אתה לא מבחין (לא ראה) נכון. הבן הממשיך הוא יעקב אותו ברך ושלח להתחתן אצל אחי אשתך. חלום זה כלל גם אזהרה מפני ריב אחים אפשרי באם לא הופרדו.